רשמים מטיול

>>רשמים מטיול

רשמים מטיול

דברים שכתב אחד מתלמידי השביעית על הטיול בשבוע שעבר:

הולכים במדבר, בין כל ההרים והצוקים. נהנים מהמסלול היפיפה, מהנוף עוצר הנשימה, ומכל היופי והטוב שהשם סביבנו, מסלול נחמד ומאתגר של חמש עשרה קילומטרים, אווירה טובה ושמחה, וכמו בני צבי טובים לא שוכחים להתלונן מדי פעם על החום, המים המלוכלכים, החומס של מיקי…;-) מרגישים כל כך וחסרי חשיבות קטנים ליד כל ההרים הענקים, וכל הטבע שהעולם העצום הזה מלא בו… לקראת סוף המסלול בערך שתי קילומטר מהסוף, רואים שלישיה, שני בנות ובן, בהתחלה חושבים שסתם נחים, בהמשך כשמתקרבים מבינים שפגשנו תייר שמבין רק ספרדית ואנגלית, והבן פרק את הברך, והוא לא מסוגל לזוז מרוב כאבים. העניים של כולם בורקות, הלב קופץ, והאנדרנלין  שוטף את כל הגוף.

החובש מגיע ומקבע את הברך, מסתכלים ימינה שמאלה- מוקפים הרים ענקיים, בתוך נחל צאלים שרצוף באבנים קטנות וענקיות, עוד שעה וקצת יורד החושך, מתלבטים. ולבסוף מתפצלים חלק אחד יוצא בריצה לאוטובוס לנסות להביא אלונקה, והחלק השני מתחילים להתקדם עם חוויר, כשתומכים בו בכל צדדיו ותכלס מרימים אותו לגמרי, מתחילים לנוע, לאט לאט, עם הפסקות, כמה שפחות שיכאב, מטר מטר, תומכים ומתקדמים… עוצרים למנחה, ובשמונה עשרה הלב רוטט כששומעים אותם בזווית האוזן, מודים ומתרגשים, מרגישים את  הקידוש השם העז, את המאזנים רועדות מרוב הזכויות, רואים איך בית המקדש מתקרב עוד ועוד לנוכח אהבת החינם העזה… ממשיכים מדלגים על הקשיים והאבנים.

נפגשים עם האלונקה, עכשיו כולם ביחד, צולחים את העליות והירידות, מתחלפים ומזכים, עד שמשכיבים אותו בנוחות ברכב, ומקבלים מבטים נרגשים  ומלאי הכרת הטוב, מילות תודה שחוזרות על עצמם, ותחושה עזה שמציפה אותנו… אשרי שזכיתי להיות בעם כזה!!! אשרי שזכיתי להיות בישיבה כזאת!! "אשרי העם שכך לו אשרי העם שה' אלוקיו"!!!

 

לצפיה בחילוץ לחץ כאן.

2018-12-30T12:38:23+00:00