והימים האלה נעשים ונזכרים

>>והימים האלה נעשים ונזכרים

והימים האלה נעשים ונזכרים

ידוע שבפורים יש קבלה מחודשת של התורה. ויש להתבונן מה המיוחד בקבלה מחודשת זו ששונה מהקבלה שהייתה במתן תורה.

אף על פי שלפני קבלת התורה אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע" (שמות כד,ז) עדיין היה צריך כפיית הר כגיגית שמא יחזרו בהם כשיראו את האש הגדולה בה יצאה נשמתן בזמן מתן תורה (תוספות שבת פח, א ד"ה כפה). ומכאן מודעה רבה שאם יבוא הקב"ה בדין עם ישראל למה לא קיימו את התורה יאמרו לו שהרי קיבלנו את התורה באונס על ידי כפיית ההר כגיגית.

ונראה, שאף על פי שהיו שמחים בקבלת התורה וחיו על פי מטרות גדולות של קבלת תורה וחיי קדושה היה חשש שכשיצטרכו לממש את זה במציאות לא בטוח שיצליחו להישאר ברמה הגבוהה של האידיאלים. ואכן, לאחר מתן תורה הייתה הנפילה של חטא העגל.

והוסיף רבא בגמרא (שבת פח, א), שבימי אחשוורוש חזרו וקיבלו את התורה שכתוב: "קיימו וקיבלו עליהם היהודים" – קיימו מה שכבר קיבלו.

אבל אולי גם כאן לא יצליחו לעמוד באידיאלים הגבוהים שהם רוצים?

כאן אומרת המגילה: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר; וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"

כשרצים מהר לעשות את חוקי ה' זה נראה מצויין, שהרי כל כך רוצים לחיות חיים גדולים עד שעושים לפני ששומעים אולם התלהבות כמו שהיא באה עלולה גם ללכת. קיימו מה שקיבלו קודם בודקים את העניין ואז עושים. וכך כל שנה ושנה נזכרים ואחר כך גם עושים.

2018-02-20T18:36:09+00:00