Loading...
דף הבית 2018-01-28T05:03:16+00:00

ברוכים הבאים לאתר ישיבת בני צבי בית אל

ישיבת בני צבי חרטה על דגלה מצויינות בלימוד תורה ועבודת ה' ומתוכה הופעת קדושה בגדלות בחיים ובמידות.

אצלנו הגמרא בראש

חדשות בני צבי

ברכות לתלמידי כיתה י"א במגמת מדע וטכנולוגיה לכל, אליסף פויכטוונגר, ארז שמעונוביץ ובניה מישלוב, שזכו במקום הראשון על הפרוייקט שלהם.

פסח כשר ושמח.

חזרה מחופשת הפסח תהיה ביום שני כ"ד בניסן.

אירועי פורים

ביום חמישי בערב תתקיים ההכתרה של רב פורים לקראת שבת זכור.

ביום שלישי, י"ב באדר, תתקיים ההצגה של כיתות י"ב בנושא "בין אמת לאמת.

ביום שלישי, ה' באדר, יתקיים ערב כישרונות צעירים בהובלת כיתות י"א.

במוצאי שבת זכור יתקיים שוק פורים שתלמידי כיתות י' מכינים.

ביום ראשון, י' באדר, יתקיים יום ספורט בהובלת כיתות ט'.

הישיבה יצאה ליום טיול ביום שלישי. תמונות יעלו בקרוב לאתר.

בשעה טובה חידשנו את האתר, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת התוכן.

הרישום לישיבה נמצא בעיצומו. ניתן לשלוח הודעה מתחתית הדף.

עין טובה – מתלמידי אברהם אבינו

המשנה במסכת אבות (ה, יט) אומרת: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו . . . עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה.

מהי העין הטובה, שהיא אחת משלוש המידות המייחדות את אברהם אבינו? אולי גם כדאי לברר מדוע זה מיוחס לתלמידיו של אברהם אבינו ולא לאברהם אבינו בעצמו?

פרשני המשנה מסבירים מהי העין הטובה. הרמב"ם ובעקבותיו רבי עובדיה מברטנורא מסבירים שעין טובה זה מי שמסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. כך אברהם אבינו אמר למלך סדום בפרשת השבוע שקראת (בראשית יד, כג) "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך". התפארת ישראל מסביר שהכוונה לשכל, שהוא מאמין בקב"ה אמונה שלא תלויה בשכל כמו שגם נאמר בפרשת השבוע (טו, ו): "והאמין ב-ה' ויחשבה לו צדקה".

אבל ננסה לתת עוד זווית למידה זו של עין טובה שגם תתן הסבר נוסף לדברי פרשני המשנה.

פרשת השבוע שלנו פותחת באחד מהניסיונות הראשונים של אברהם אבינו (המקור בפרשני המשנה באבות ה, ג. לדעת הרמב"ם זהו הניסיון הראשון. לדעת הברטנורא והתפארת ישראל זהו הניסיון השני ואילו הגר"א מחשיב אותו כניסיון השלישי) "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הניסיון באופן פשוט הוא העזיבה של כל הדברים המוכרים והנוחים, לצאת אל הדרך הרחוקה ולהתיישב במקום חדש ללא משפחה, ללא מכרים, ללא פרנסה ובעצם להתחיל את החיים מחדש. זה ניסיון לא פשוט. אמנם יש הבטחה "ואעשך לגוי גדול ואברכה ואגלה שמך וגו' " אבל עדיין יש כאן ניסיון של אמונה בקב"ה.

אבל יש גם ניסיון בתוך ניסיון (תנחומא לך לך, ג). לא נאמר לאברהם לאן ללכת אלא רק "אל הארץ אשר אראך". לא רק שיוצא ממקום חיותו הוא גם לא יודע מה מחכה לו בהמשך. מהו הניסיון שבתוך הניסיון? במה הקב"ה רוצה לנסות אותו?

הניסיון הבא מעשרת הניסיונות של אברהם אבינו הוא ניסיון הרעב. ומסביר רש"י (פסוק י) את הניסיון, "לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה". האם אברהם אבינו יחשוב שעד שהוא הגיע הוא כבר צריך ללכת אז בשביל מה ה' בכלל הביא אותו אל ארץ כנען? הבנת הניסיון הזה תביא גם להבנת הניסיון הקודם.

משה רבינו מדבר אל בני ישראל ערב פטירתו ולפני הכניסה לארץ ואומר להם (דברים ח, ז-י): "וְשָׁמַרְתָּ, אֶת-מִצְוֺת ה' אלקיך, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וּלְיִרְאָה אֹתוֹ. כִּי ה' אלקיך, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם–לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ–וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אלקיך, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ"

בניסיון בתוך ניסיון של אברהם אבינו הוא, האם הוא יכול לראות את הארץ הטובה? הוא מגיע לארץ מלאה ביצות ושממה. החלוצים חולים בקדחת. הערבים עוינים את ההתיישבות החדשה. מה הוא רואה, את הצרות או את טובתה של הארץ? האם הוא יכול להתעלות מעל הבעיות ולראות את הנקודה הפנימית הקדושה של הארץ? אם כן, יש לו עין טובה. עין שרואה את הטוב הפנימי של כל דבר ויכולה לקדם ולפתח את הטוב. ואז גם הוא אמור לשאול, אם כל כך טוב למה לצאת בגלל רעב לחוץ לארץ, למצרים? זה עוד נסיון.

עין טובה היא אמנם לא להתעלם מהצרות אבל כן למצוא את הנקודה הפנימית ולהבעיר אותה באש האמונה והתקווה. לטעת אמונה בלב כל אחד ואחד עד שהוא יקום וימשיך לפעול ולהתקדם ואף לגרום לאנשים אחרים למצוא את הנקודה הטובה שלהם. וזהו מעגל שלא מסתיים.

ואת זה מצאנו אצל אברהם אבינו בעניין סדום. אברהם אבינו שואל האם כשיש צדיקים הקב"ה ישחית את העיר ונענה על ידי הקב"ה שלא. בעיני אברהם אבינו (בניגוד לנח) תפקיד הצדיק למצוא את הנקודה הטובה ולהחזיר את כולם בתשובה (אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים). ואומר האור החיים הקדוש (בראשית יח, לג): "ואפשר שאם אברהם היה בקרבה של סדום היה ממלט את כל העיר" ולומד זאת מדברי רבי שמעון בר יוחאי על הפסוק "וצדיק יסוד עולם". וייתכן להסביר שהיה יכול להפוך את כל העיר לצדיקים על ידי הבערת הנקודה הפנימית שלהם.

ולכן לאברהם הפריע מה ששרה אומרת אודות בנו ישמעאל "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו" (כא, יא). ולמה רע לו? כי הוא רואה את הנקודה הפנימית של ישמעאל והוא רוצה לתת סיכוי להגדיל אותה יותר.

לאחר הניסיון של "לך לך" קיבל אברהם אבינו הבטחה "ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (טו, טו). ומסביר רש"י מהי השיבה הטובה? שקיצר הקב"ה את שנותיו בחמש שנים בכדי שכשימות זה יהיה לאחר שישמעאל עשה תשובה ולפני בעשיו יצא לתרבות רעה.  ואכן אברהם אבינו נפטר בשיבה טובה (כה, ח) "ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה . . . " ומהי השיבה טובה? הוא ראה שהנקודה הפנימית הטובה שראה בישמעאל אכן הייתה נכונה והוא חזר בתשובה. והוא נפטר לפני שראה שמעשיו תצא מלכות אדום הרשעה, שאין לה תקווה.

וזה גם שפרשני המשנה מסבירים על עין טובה. איזהו עשיר השמח בחלקו, מי שרואה בכל דבר את הטוב לא חסר לו מאומה ואינו זקוק לממון חבירו. וכן הוא יודע שהאמונה בדבר הטוב היא לפעמים גם כשהשכל מראה אחרת.

ואברהם זכה בכל זה משום "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט . . . " (בראשית יח, יט) – לעשות משפט, דין, אבל בתוך המשפט למצוא את הצדקה והחסד. וכשאדם לא רק יודע לעשות זאת אלא להעביר את זה הלאה ולדאוג שגם בניו ותלמידיו ילכו בדרך זו הרי שהצליח במלאכתו. ולכן מי שיש לו עין טובה הוא מתלמידיו של אברהם אבינו.

הרשמה לתלמידים חדשים לישיבה

חשוב להרשם בטופס כאן וגם באתר של החמ”ד




הרשמה לתלמידים
באתר של החמ"ד