מרתון מסכת סוכה

כחלק מאווירת אהבת התורה שיש בישיבה התקיים יום שיא של לימוד גמרא כל היום (כולל שיעורי אחר הצהריים). ביום זה חזרו התלמידים על כל מסכת סוכה בהובלת הרמי"ם של בקיאות.

אנחנו משתפים אתכם ברשמים של אחד הרמי"ם על יום זה.

ביום חמישי, כה' שבט, חווינו שיא רוחני. לאחר שישה חודשים שבהם עסקנו במסכת סוכה, למדנו ביום אחד את כל המסכת, מילה במילה, מהראשונה לאחרונה, במשך כתשע שעות. כולם.

יצאנו לדרך כשהמטרה המוצהרת שחדר המורים הגדיר הייתה חזרה על שלושת הפרקים האחרונים של המסכת, 27 דפים, במשך שבעה ימי חזרה. היה ויכוח האם הצבת המטרה לחזור על כל המסכת, 55 דפי גמרא, היא שאיפה גדולה מדי וקפיצה גדולה מדי עבור החבורה הקדושה. כסוג של פשרה הוחלט להכווין לחזרה ה'בסיסית' ואת הדחיפה לכל המסכת להשאיר למיטיבי הלכת (או 'מטיבי הלסת'. הלימוד הוא בעיקר בעזרת הפה ולא בעזרת הרגליים…)

והגענו לשיא מדהים. רוב מוחלט של הבחורים חזרו על כל המסכת, הגיעו למצב שהם מסוגלים להבחן על כולה (גמרא סגורה כמובן) ואף להגיע לציונים טובים.

וכל זה אינו שווה בעיני לשיא הרוחני. למסדרונות. ביום חמישי המסדרונות היו ריקים. בית המדרש והכיתות היו המרכז, הלב הפועם. בהפסקות, כשכן ראינו מסדרון, הייתה תחושה של אש, של בערה, של ריצה של סיירת משותפת אל עבר יעד אדיר, משותף, מוערך ואפשרי למרות האתגר הקשה. היו תחושות של קבוצה ויחד, של ערך וניצול זמן, של שאיפות וחלומות, של גדלות.

אי אפשר לחיות שיא בכל יום. אבל אפשר לחיות לאורו.

אשרינו שיש לנו את אור התורה להכוויננו!

סרטון מכיתה ט2